שירות

כתיבת ערך בויקיפדיה

ויקיפדיה היא לא ערוץ פרסום. היא רשומה. מי שנמצא בה מקבל הגדרה קבועה בגוגל, בכרטיס הידע ובתשובות של מנועי הבינה המלאכותית. מי שלא נמצא בה, מוגדר על ידי מה שבמקרה נשאר ברשת.

אנחנו כותבים, עורכים ומשדרגים ערכים בויקיפדיה עבור חברות, ארגונים ואישי ציבור. לפני שאנחנו כותבים מילה אחת, אנחנו בודקים אם בכלל יש הצדקה לערך. ברוב המקרים אין, ואנחנו אומרים את זה מראש.

בקשת בדיקת היתכנותאיך אנחנו עובדים

רוב הפניות שמגיעות אלינו נדחות

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. זה נשמע מובן מאליו, ובפועל זו הסיבה שרוב הערכים שנכתבים בתשלום בישראל נמחקים.

המבחן שויקיפדיה מפעילה נקרא חשיבות אנציקלופדית. הוא לא בודק כמה אתם מצליחים, כמה אתם מוכרים או כמה טוב כתוב הערך. הוא בודק דבר אחד: האם מקורות חיצוניים, בלתי תלויים ואמינים כבר עסקו בכם בעצמם, בלי שביקשתם. אם כן, יש בסיס. אם לא, שום ניסוח לא יציל את הערך.

כשערך לא עומד בזה, הוא עולה לדיון חשיבות פומבי. דיון כזה נמשך שבוע, מתנהל בגלוי, ולעיתים ממשיך להצבעת מחיקה. גם אם הערך יימחק, הדיון עצמו נשאר נגיש לחיפוש. במילים אחרות: ניסיון כושל לפתוח ערך הוא לא ניסיון ניטרלי. הוא מייצר תיעוד ציבורי של הקביעה שאתם לא מספיק חשובים.

לכן הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא לבדוק את זה. זו בדיקה שמסתיימת לא מעט פעמים באמירה שלא כדאי לכם להתחיל, וזו התשובה הנכונה ביותר שנוכל לתת באותו רגע.

מה ערך בויקיפדיה שווה בפועל

ערך בויקיפדיה לא מביא לידים. הוא עושה משהו אחר, ובמקרים רבים שווה יותר: הוא קובע מה המערכת הדיגיטלית תגיד עליכם כשלא תהיו בחדר.

התוצאה הראשונה בגוגל

ויקיפדיה היא אחד הדומיינים החזקים בעולם. ערך על אדם או על חברה נוטה לתפוס מיקום גבוה מאוד בתוצאות החיפוש על השם, לעיתים מעל לאתר הרשמי. המשמעות היא ששורה אחת בויקיפדיה דוחקת כלפי מטה תוצאות שאתם לא שולטים בהן.

כרטיס הידע של גוגל

הקופסה שמופיעה בצד המסך כשמחפשים שם מוכר נשענת במידה רבה על ויקיפדיה ועל ויקידאטה, מסד הנתונים המובנה שלצידה. בלי נוכחות שם, קשה מאוד לייצר כרטיס ידע יציב. איתה, אתם מקבלים כרטיס שמגדיר אתכם בשורה אחת שגוגל בחרה להציג.

מה שמנועי הבינה המלאכותית אומרים עליכם

כששואלים את ChatGPT, את Perplexity או את Gemini מי אתם, המודל לא מחפש באתר שלכם. הוא נשען על מקורות שנחשבים בעיניו אמינים ומובנים, וויקיפדיה היא מהמרכזיים שבהם, גם באימון וגם בשליפה בזמן אמת.

זו הסיבה שהשירות הזה השתנה בשנתיים האחרונות. פעם ערך בויקיפדיה היה שאלה של יוקרה. היום הוא שאלה של האם המכונות שמתווכות בין העולם לבינכם מחזיקות גרסה מדויקת שלכם או גרסה שהורכבה מרסיסים.

עוגן בזמן משבר

כשמתפרסם משהו שלילי, הציבור מחפש הקשר. ערך אנציקלופדי מאוזן, מגובה במקורות וקיים מראש הוא נקודת הייחוס היחידה שלא נכתבה בלהט הרגע. אי אפשר לבנות אותו אחרי שהמשבר פרץ. אפשר רק להצטער שהוא לא היה שם קודם.

מה אנחנו עושים

יצירת ערך חדש

בדיקת היתכנות, איסוף ומיפוי מקורות, כתיבה אנציקלופדית מלאה, הכנת מבנה וקטגוריות, העלאה וליווי הערך לאורך דיוני הקהילה. זה השירות המרכזי.

עריכה ועדכון של ערך קיים

ערכים ישנים מתיישנים. מידע נשאר תקוע בשנה שבה נכתב, תפקידים משתנים, חברות נמכרות, הישגים חדשים לא נרשמים. אנחנו מעדכנים ערך קיים בתוך הכללים, ומבלי לייצר את הרושם היחצני שגורם לעורכים לסמן את הערך.

שדרוג והרחבה

ערך קצר ודל הוא לא ניטרלי. הוא משדר חוסר חשיבות. הרחבה נכונה מוסיפה עומק, מקורות, מבנה פרקים ותמונות מורשות, והופכת רשומה שולית לרשומה שנקראת ברצינות.

תיקון מידע שגוי ובלתי מגובה

מידע שאינו מגובה במקור אמין, או שמוצג באופן שאינו ניטרלי, אפשר לערער עליו. זה לא תהליך של מחיקה לפי בקשה. זה תהליך של הצגת מקורות ועמידה בדיון. מה שנכון ומתועד יישאר גם אם הוא לא נעים, ואנחנו נאמר לכם את זה לפני שנתחיל.

מבנה פנימי, קישורים וניטור

קישורים מערכים רלוונטיים, שיוך לקטגוריות, חיבור בינוויקי בין שפות, סנכרון ויקידאטה, ולאחר מכן מעקב שוטף אחרי שינויים, השחתות ועריכות שמשנות את התמונה.

חמישה שלבים

1. בדיקת היתכנות

סריקה של כל מה שפורסם עליכם, מיפוי המקורות הקיימים, והערכה כנה של הסיכוי שערך ישרוד. אם המסקנה שלילית, נגיד זאת ונציע מסלול אחר.

2. בניית בסיס המקורות

ערך טוב הוא לא כתיבה טובה. הוא ארכיון טוב. אנחנו אוספים סיקור, פרסומים, מסמכים ציבוריים ואזכורים, ובונים את התשתית שעליה כל משפט יישען.

3. כתיבה אנציקלופדית

ניסוח יבש, מאוזן, מתועד. בלי תארים, בלי מסרים שיווקיים ובלי דעה. הנרטיב בערך אנציקלופדי לא נבנה מהשפה, הוא נבנה מהבחירה מה לתעד וממה שהמקורות מאפשרים.

4. העלאה וניהול הדיון

העלאה למרחב הערכים, גילוי נאות כנדרש, ומענה מקצועי לשאלות ולהערות של קהילת העורכים לאורך כל התהליך.

5. ניטור ותחזוקה

ערך הוא מסמך חי. אנחנו עוקבים אחריו, מתקנים השחתות, מעדכנים לפי התפתחויות ושומרים שהגרסה שמוצגת לעולם תישאר מדויקת.

איך אנחנו עובדים מול הכללים

ויקיפדיה מתירה עריכה בתשלום, בתנאי אחד: הצהרה. מי שעורך בתשלום חייב להצהיר על כך, ומי שלא מצהיר מפר את הכללים. כשזה מתגלה, ולרוב זה מתגלה, התוצאה היא מחיקה של הערך וסימון שלילי שנשאר דבוק אליו.

אנחנו עובדים בגילוי נאות מלא. זו לא בחירה מוסרית מופשטת, זו החלטה תפעולית. ערך שנבנה בהסתרה הוא נכס עם פצצת זמן בתוכו, וללקוחות שלנו אין שום עניין בנכס כזה.

מה שלא נעשה: לא נפתח חשבונות משתמש מזויפים, לא ננסה להסתיר שעבדנו עבור מזמין, לא נשתתף בהצבעות על ערך שאנחנו כתבנו, ולא נטען שאנחנו מצליחים למחוק מידע מתועד ואמיתי. אף אחד לא מצליח. מי שמבטיח לכם אחרת, מוכר לכם סיכון ולא שירות.

שלוש אמירות שחשוב שתשמעו לפני שנתחיל

1. אי אפשר להבטיח שערך יאושר.

ההחלטה נמצאת בידי קהילת העורכים של ויקיפדיה ולא בידינו. אנחנו יכולים לשפר מאוד את הסיכוי, להימנע מהטעויות שהורגות ערכים, ולדעת מתי לא כדאי לנסות בכלל. להבטיח אנחנו לא יכולים, ואף גורם בשוק לא יכול.

2. אי אפשר להבטיח שהערך יישאר כפי שנכתב.

כל ערך בויקיפדיה פתוח לעריכה של כל אחד. אחרים יוסיפו, יגרעו וישנו. בדיוק בגלל זה קיים שלב הניטור.

3. ערך בויקיפדיה לא מקדם את האתר שלכם בגוגל.

הקישורים היוצאים מויקיפדיה מסומנים כך שאינם מעבירים כוח דירוג. מי שמוכר לכם ערך כאסטרטגיית קישורים, או לא מבין את התחום או מניח שאתם לא מבינים אותו. התועלת האמיתית היא הערך עצמו: המיקום שלו בתוצאות, כרטיס הידע, והאופן שבו מנועי הבינה המלאכותית מתארים אתכם.

מתי יש טעם לדבר איתנו

יש טעם אם:

קיים עליכם סיקור תקשורתי עצמאי שלא אתם יזמתם. אתם או הארגון שלכם מילאתם תפקיד שהותיר עקבות ציבוריים. יש לכם פעילות עם משמעות מעבר לתחום הפרטי שלכם: רגולטורית, ציבורית, אקדמית, תרבותית או כלכלית בהיקף משמעותי. או שכבר קיים עליכם ערך, והוא לא מדויק, לא מעודכן או פוגע בכם.

אין טעם אם:

אתם מחפשים חשיפה שיווקית. העסק פעיל ומצליח אבל לא נכתב עליו דבר בגוף חיצוני. הסיקור היחיד שקיים הוא הודעות לעיתונות שאתם שלחתם. או שאתם רוצים להסיר מידע נכון ומתועד שלא נוח לכם איתו.

אם אתם בקטגוריה השנייה, זה לא אומר שאין מה לעשות. זה אומר שהצעד הנכון הוא לבנות קודם את התשתית הציבורית שתהפוך ערך לאפשרי. זו עבודה אחרת, וגם אותה אנחנו עושים.

למה זה יושב אצלנו ולא במשרד יחסי ציבור

יחסי ציבור מייצרים תנועה: כתבה, ראיון, אזכור, גל. התנועה הזו חשובה, והיא גם נגמרת. כעבור חודש היא נדחקת מטה בתוצאות החיפוש ונשכחת.

ויקיפדיה עובדת הפוך. היא לא מייצרת תנועה, היא מייצרת רשומה. רשומה שנשארת, שמצוטטת, שנשאבת למסדי נתונים ולמודלים, ושממשיכה להגדיר אתכם הרבה אחרי שהכתבה ירדה מהכותרות.

בשבילנו ערך בויקיפדיה הוא לא מוצר נפרד. הוא שכבת התיעוד של עבודת השפעה רחבה יותר: סיקור שמייצר מקורות, מקורות שמאפשרים ערך, וערך שהופך לנקודת האמת שאליה חוזרות כל המערכות. מי שמתחיל מהסוף, כלומר רק מהערך, בדרך כלל מגלה שאין עליו על מה לבנות.

שאלות שאנחנו נשאלים

האם מותר לשלם על כתיבת ערך בויקיפדיה?

כן. ויקיפדיה העברית אינה אוסרת על עריכה בתשלום, אך מחייבת את העורך להצהיר שהעריכה נעשתה בתשלום ולציין את זהות המזמין. עריכה בתשלום ללא הצהרה מפרה את הכללים ועלולה להוביל למחיקת הערך.

כמה עולה ערך בויקיפדיה?

אין מחירון אחיד בשוק, והמחיר נגזר מהיקף העבודה: כמה מקורות צריך לאסוף, עד כמה הנושא מורכב, והאם מדובר בערך חדש או בעדכון של ערך קיים. אנחנו מתמחרים רק אחרי בדיקת היתכנות, כי תמחור לפני בדיקה הוא ניחוש. אם הבדיקה מראה שהערך לא ישרוד, לא תהיה הצעת מחיר בכלל.

מי זכאי לערך בויקיפדיה?

הקריטריון נקרא חשיבות אנציקלופדית. בפועל הוא נמדד דרך מקורות: האם גופים חיצוניים, בלתי תלויים ואמינים עסקו בנושא מיוזמתם, לאורך זמן ובהיקף משמעותי. הצלחה עסקית, מחזור מכירות או מוניטין בתחום אינם מספיקים כשלעצמם.

כמה זמן לוקח התהליך?

בדיקת ההיתכנות אורכת ימים ספורים. איסוף המקורות והכתיבה נמשכים בדרך כלל מספר שבועות ותלויים בזמינות החומרים. אחרי ההעלאה, דיון חשיבות שנפתח נמשך לפחות שבוע, ולעיתים ממשיך להצבעה. סך הכל מדובר בטווח של שבועות ולא של ימים.

מה קורה אם הערך נמחק?

ערך שנמחק דורש שינוי נסיבות מהותי כדי לעלות שוב, ובפועל מדובר בהמתנה ארוכה ובתהליך מורכב יותר מכתיבת ערך חדש. גם דיון המחיקה עצמו נשאר גלוי. זו בדיוק הסיבה שאנחנו לא מעלים ערך שאיננו מאמינים בו.

אפשר למחוק מידע שלילי מהערך שלי?

אם המידע שגוי, לא מגובה במקור אמין, או מוצג באופן שאינו ניטרלי, אפשר לערער עליו ולבקש תיקון בהתאם לכללים. אם המידע נכון ומתועד במקור אמין, הוא יישאר. אנחנו לא מוכרים הסרה של עובדות.

אפשר לכתוב ערך על עצמי?

טכנית כן. מעשית זו הדרך המהירה ביותר למחיקה. כתיבה עצמית מייצרת ניגוד עניינים מובהק, נוטה לטון שיווקי, ומושכת תשומת לב של עורכים מנוסים שמזהים את הדפוס תוך דקות.

ערך בויקיפדיה יקדם לי את האתר בגוגל?

לא באופן ישיר. הקישורים מויקיפדיה אינם מעבירים כוח דירוג. ההשפעה היא אחרת: הערך עצמו מדורג גבוה בחיפוש על השם, מזין את כרטיס הידע של גוגל, ומשמש מקור מרכזי למנועי בינה מלאכותית.

איך זה משפיע על מה ש-ChatGPT אומר עליי?

מודלי שפה לא קוראים את האתר שלכם כשהם מתבקשים לתאר אתכם. הם נשענים על מקורות מובנים ואמינים, וויקיפדיה וויקידאטה הם מהבולטים שבהם. נוכחות מדויקת שם היא אחת הדרכים הישירות ביותר להשפיע על האופן שבו מערכות בינה מלאכותית מתארות אדם או ארגון.

אתם מבטיחים שהערך יאושר?

לא. ההחלטה בידי קהילת העורכים. אנחנו מבטיחים בדיקה כנה לפני שמתחילים, עבודה לפי הכללים, וליווי מקצועי של הדיון. כל מי שמבטיח אישור מוכר הבטחה שאין לו יכולת לקיים.

יש לי ערך ישן ולא מעודכן. אפשר לטפל בו?

כן, וזה לרוב התהליך הפשוט יותר. ערך קיים כבר עבר את מבחן החשיבות, כך שהעבודה מתמקדת בדיוק, בעדכון ובהרחבה בתוך הכללים.

אתם עובדים גם באנגלית?

כן. ויקיפדיה האנגלית פועלת לפי מדיניות נפרדת וקריטריונים מחמירים יותר, והיא זו שמשפיעה בפועל על מנועי בינה מלאכותית בינלאומיים. ערך בעברית וערך באנגלית הם שני פרויקטים נפרדים, גם כשהם מקושרים זה לזה.

נתחיל מהשאלה הנכונה

השאלה היא לא כמה עולה ערך בויקיפדיה. השאלה היא האם יש לכם בסיס לערך, ואם אין, מה צריך לקרות כדי שיהיה.

שלחו לנו את מי שאתם, מה הארגון עושה, וקישורים לסיקור קיים אם יש. נחזור עם תשובה ישרה.

בקשת בדיקת היתכנות